סולסטיס אהובתי - פרק ג'
סולסטיס אהובתי - פרק ג'
קרוז אטלנטיס להומואים גאים בלבד נחשף לרפואה סינית.
ראשון שש וחצי בבוקר, בשלבי נחיתה בנמל אברגליידס, פורט לודרדייל, פלורידה
אלפיים וארבע מאות גברים חד מיניים תקפו את סולסטיס אהובתי ביום ראשון שעבר וכבשו בה כל חלקה פנויה. זהו קרוז צ'רטר שפירושו שהם שוכרים את הספינה לצרכיהם ולפי רצונם. הם קבעו את מסלול ההפלגה ובאלו איים ננחת וכמה זמן נשהה בכל אי. הביאו איתם ציוד סאונד ותאורה משוכללים, בדרנים משלהם, קרוז דירקטור משלהם. ההכנות שלנו כצוות הסולסטיס לקראת בואם היו כמו לפני הפלישה לנורמנדי, אך החששות שנבעו מהתנהגות פרועה של גאים צעירים מאד בקרוז אטלנטיס אחר התבדו והמציאות הייתה אחרת בתכלית...
ממוצע הגילאים היה 40 ורובם היו מיושבים יותר ומעבר לימי ההוללות חסרי האחריות של נעוריהם. הם מגיעים לקרוז אטלנטיס מכל העולם ומכל רחבי ארצות הברית. חלקם לא יצאו מהארון עקב משרות רמות
שהם מחזיקים בבית ורק בקרוז הם יכולים להיפתח ולחיות כפי שהם רוצים להיות באמת. עמדו לזכותי השנים הרבות שעשיתי בסן פרנסיסקו, הטיפולים בנשאי איידס שם והשיחות הרבות עם מיקי ידידי מהצפון, כדי שלא אירתע מפניהם וכדי לרכוש מיידית את אמונם. למרבה האירוניה, דווקא החיים שלי בסן פרנסיסקו כמיעוט הטרוסקסואל שלעתים הופלה לרעה, אפשרו לי את הזכות הנדירה של להיות באמת במקומם. מחיר ההבנה והאמפטיה היה בכך שנותרתי אתמול בסיום הקרוז סחוט ומרוקן לחלוטין רגשית, גם כי הסיפורים האישיים היו קשים וגם כי הענקתי הרבה מאד מעצמי במהלך השבוע.
כבר באמברקיישן הבחנתי בהוגו (צרפתי, אביניון 43). גבר גבוה, רחב כתפיים, הולך לאיטו במה שנראה כמו בטחון עצמי רב של הקאובוי או השריף הקשוח מהמערבונים. מאוחר יותר, על שולחן הטיפולים הוא סיפר לי בצרפתית-אנגלית, על פסקל אהובו מפריס (39, שטופל קודם לכן בחדר השני) על אשתו ושני ילדיו ועל ייסוריו כגבר דו מיני שהפך עם אהבתו לפסקל להיות חד מיני. מלבד פסקל הייתי הראשון לו הוא סיפר את האמת שמייסרת אותו. אשתו וילדיו לא יודעים דבר. אך הוא החל בהליכי גירושין מאשתו שלא מבינה כלל מדוע הוא מתנכר לה.
כל נגיעה קלה שנגעתי בגופו המוצק והשרירי התקבלה באנחת כאב אף כי השתמשתי במחטים היפניות העדינות ביותר שיש לנו. להפתעתי בתום הטיפול הראשון הוא סרב להמשיך בטיפולים למרות שפסקל אהובו המשיך לחמישייה. המשכתי לחשוב על הוגו במשך השבוע ואז בזמן הטיפול הלפני אחרון עם פסקל הצעתי שהוגו יחזור לטיפול נוסף ומסכם – וכך היה.
הטיפול השני איתו היה עם אדם אחר לגמרי: מאושר, רגוע וחד יותר (לא לוקח את הקרדיט על כל זה, ברור שלקרוז ולהיותם ביחד בגלוי הייתה השפעה מבורכת). השתמשתי במחטים החזקות ביותר שיש והוא לא הניד עפעף. יעצתי לו לגלות את האמת לאשתו ולהתייעץ עם פסיכולוג ילדים באשר לכיצד לגלות להם, אם בכלל. הבטחתי לו שאשתו תיפגע הרבה פחות אם יכבד אותה ויאמר לה את האמת. ואולי תתרצה מעט כאשר תדע על אהבתו לגבר אחר, אולי בניגוד למצב בו היא מתחרה באשה אחרת....
הוא נפרד ממני בהבטחה לספר את האמת לאחיו הצעיר ורק לאחר מכן לאשתו. אני חושב שברגע שהוא חלק איתי, כאדם זר לחלוטין שלא יראה יותר לעולם, את מועקתו, נפתחה הדרך לגילוי הסוד למשפחתו ולקרוביו.
אדוארדו, גבר ממוצא ארגנטינאי, הגיע באמברקיישן דיי ממשרדי ההנהלה במיאמי כדי לעזור לאנה מנהלת 
הספא ליצר יותר הכנסות מהספא בקרוז המיוחד הזה לגאים בלבד שנקרא קרוז אטלנטיס. אנשי קרוז אטלנטיס הם גאים מקצוענים ומצליחים מאד, ללא ילדים בדרך כלל ועם הכנסה פנויה. הם ידועים בתור מטפחים עצמיים ונהנתנים גדולים.
המטרה להכנסות הקרוז בספא עמדה על 200 אלף דולר, כמעט כפול מהמטרה לקרוז רגיל. הפסקתי לרגע את הכתיבה כדי להיפרד מקרייג שטופל בחמישה טיפולים. רק בטיפול האחרון נודע לי שהוא יהודי ויש לו קרובים בחיפה. אני יושב לראשונה וכותב לא בחדרי אלא בבר של האושן ויו שבירכתי הספינה. קצת מוזר אך סביבי מאות גברים מאושרים שאוכלים את הסעודה האחרונה לפני התנתקות מהרחם הגדולה של הסולסטיס.
אדוארדו, הוא גאה מוצהר שהתחיל את הקריירה כפיישיאליסט (איך קוראים לזה בעברית? – קוסמטיקאי?) הוא עכשיו בצוות המנהלים של החברה בעלת הזיכיון על כל הספא שבספינות קרוז בכל העולם והחברה שמעסיקה אותי. הוא הגיע במיוחד לקרוז הזה כדי לחזק את אנה. זה כמובן יוצר מתח בינו לבינה. אדוארדו נודע על פי השמועה ביחסו הרע לעובדי הספא ובדרכו המעליבה והמשפילה להמריצם להפיק עוד מכירות ריטייל. רוב עובדי הספא הם מקצוענים בתחומם – מסג'יסטיות, מניקוריסטיות, ספרים, מורידי צלוליטיס, משתמשים בעשב ים להרזיה, ג'ים, וכמובן אקופונקטורה.
מניסיון העבר עם אטלנטיס, הובאו שני מסג'יסטים גברים מספינות אחרות (מלון והטסה על חשבון החברה) וניתנו להם שני חדרים אחד על חשבון מסג'יסטית אחת ואחד על חשבוננו. התחזית הייתה שהגאים לא ירצו להשתמש הרבה באקופונקטורה. לשמחתי התחזית הזו השתנתה די מהר והחדר המופקע הוחזר לשימושנו כבר אתמול בגלל ההתפתחויות הבלתי צפויות שקרו.
כך ביום שני בערב, היום השני של הקרוז בן השבוע, נעשתה פגישה של כל 37 עובדי הספא בראשות אדוארדו. הוא עבר על כל ההכנסות שנצברו ביומיים שקדמו לכל אחד מעובדי הספא. כל אחד ואחד הוא שאל כמה זמן הם בחוזה הנוכחי ואיזה מספר חוזה זה עבורם. הצביע על אחוז הריטייל מכלל ההכנסות של כל אחד (מחיר טיפולים שנעשו פלוס מכירות ריטייל) והצביע על הליקויים ביחס לציפיות מכל אחד וגם הציע מספר טיפים אישיים למתקשים. הוא היה מקצועי וענייני מאד מבחינה עסקית.
כמעט כל המסג'יסטיות והמסג'יסטים לא עשו מספיק ריטייל. הוא השאיר אותי כאחרון ברשימה הארוכה. ואז כל מה שאמר אחרי מסע התלאות הרגשי שהעביר את כל השאר היה : "אפי! – פנטסטיק!". זו הייתה הפעם הראשונה שנעשתה הכרה בתרומתי באופן כה חזק, ממצה ופומבי. אנה נמנעה מלעשות זאת מלבד
פעם יחידה עליה סיפרתי ואפילו איימה עלי שוב בשבוע שקדם לאטלנטיס שהיא הולכת להעיף אותי הביתה. לקחתי את האיום שלה ברצינות וביררתי כבר את האפשרות שאעבור לספינה אחרת מיוזמתי לפני שהיא תזרוק אותי...
מי יודע? אולי המילה האחת והיחידה הזו של אדוארדו הצילה אותי מחבל התליה שאנה קלעה סביב צווארי בתסכולה הרב עקב חוסר הצלחתה? ואולי זו הסיבה שאנה בחרה להפקיע את אחד מארבעת חדרי הטיפול של דנה ושלי לטובת המסג'יסטים?
כך יצא שקבלתי מחמאה מהכוהן הגדול של החברה, דבר שאולי יהיה שימושי עבורי בעתיד. חבל רק שהוא השווה אותי לאנשי המסאג' ואמר בהתרסה ובסכסכנות שעשיתי בריטייל יותר מאשר כולם עשו ביחד. אלו דברים שיוצרים התנגדות וקנאה ואני מנסה להימנע מהם ככל שניתן.
מאחר ואני מומחה לצמחי המרפא הסיניים ואף פרסמתי ספרים בנושא, הצמחים הללו עבורי הם יותר חברים מאשר סתם ריטייל. אין מטופל שאינני מציע לו את צמחי המרפא הסיניים, זה פשוט מתבקש שהמשך הטיפול בבית יתחזק וייטמע בעזרת הצמחים. לכן ההשוואה לאנשי הספא שנאבקים למכור מוצרי טיפוח בנוסף לשירותיהם המקצועיים אינה במקום והיא מקוממת את נשות הספא נגדי ונגד אנה יותר מאשר ממריצה ומביאה לפעולה.
לוץ, אוסטראלי ממוצא גרמני 57, הוא עכשיו השף הראשי באושן ויו, גבוה, ממושקף, מקריח ומאד קול, נושא 
בגאווה את עניבת השף השחורה שלו, הזמין אותי לשבת לידו ועם שאר השפים לארוחת צהריים וזה היה כבוד גדול עבורי. מאז שטופל אצלי בקליניקה אנחנו ידידים קרובים. הוא שם לעצמו מטרה להמליץ לי על האייטמים הטריים והמשובחים ביותר שבושלו בכל יום כשאני מגיע לאושן ויו. אני נאלץ יותר ויותר להשתמש במזון כתרופה כדי לחזק את האיברים שצריכים חיזוק כנגד המתח הרב והלחץ שמופעל עלינו ומורגש מאד מאד.
העבודה אינטנסיבית ולא קלה אך יחסית למסג'יסטיות מצבי מעולה. אני אמור לעבוד "רק" 52 שעות בשבוע ולבחור את הזמן שאני בחופשה בימים שאנו בנמלים, בניגוד לימי ים שבהם הספא עובדת סביב השעון. הן עובדות 72 שעות בשבוע, חולקות את חדרן עם אישה נוספת והצ'ופר שלהן הן שעתיים עד שלוש קצרות מחוץ לאנייה בימים שאנו עוגנים.
אין להן הרשאה להשתמש בבופה של האושן ויו, כפי שהצלחתי לנכס. אני מקדיש את כל כולי לעבודה. בשעות שאינני עובד אני חושב על איך להשתפר ולומד מטעויות. זה כמובן הופך אותי ליותר ויותר טוב ויותר ויותר מקצוען. אני לא סופר את שעות העבודה. לעיתים מתחיל לעבוד בשעה שבע בבוקר בימים
שנוחתים בנמל בשעה שמונה. לעתים כשיש לחץ ומאחר ויש לי רק שני חדרי טיפול אני מוותר על ארוחת צהריים בלית ברירה וממשיך עד תשע בערב.
אבל אני מקפיד לצאת בסן חואן, פורטו ריקו, כל יום שלישי ובסן מרטן ברביעי או חמישי ולהתקשר לילדים בסקייפ. לפעמים הם כבר ישנים וזו אכזבה גדולה.
קרוז אטלנטיס הנוכחי בחר לנחות באי קוקו קיי, באי סן מרטין (הולנדי-צרפתי), באי סן בארט (צרפתי), באי
סן תומאס (איי הבתולה האמריקאיים) ובסמאנה (הרפובליקה הדומיניקאנית). רק בסן תומאס האמריקני יכולנו לעגון כרגיל – עם חבלי רתיקה לרציף ארוך, בשאר שלושת האתרים בהם אין נמל עמוק מספיק, הסולסטיס הטילה עוגן רחוק מהחוף וספינות שירות קטנות (איזה כיף!) לקחו אותנו לחוף ובחזרה.
סן בארט (ברתלומי) הצרפתי הוא העשיר מכולם, חנויות מותגים ונשים אירופאיות מטופחות, מכוניות חדשות ונוצצות ויאכטות מרהיבות. האי עצמו בעל מבני ארכיטקטורה משגעת והכל בו עשוי בטוב טעם. הבדל עצום מהאיים האחרים והעניים 
יחסית בהם בקרנו כבר. לימים כשהגעתי לקוויבק עם הסאמיט הייתה לי שוב בדיוק את אותה התחושה "הצרפתית" כפי שהרגשתי בסן בארט הקאריבי.
באחד הערבים קבלתי טלפון מאנה (מאז היום השני להגיעי לספינה השתלטתי על הטלפון הנייד האחד שמשמש את שני האקופונקטוריסטים בספינה) היא דרשה שאגיע לספא בשעה 2145 כדי להשתתף בקליפ קידום מכירות של הספא. התלבשתי בחליפתי היחידה, העניבה האדומה ונעלי עור הלטאה. בחדר מסאג' הזוגות הרחב יחסית היו כבר צוות הצילום, ג'ון הקרוז דירקטור של הסולסטיס (זה עם החברה מנתניה), מלקולם הקרוז דירקטור של האטלנטיס, נציגים של שירותי הספא השונים וגם דנה שותפתי וכמובן אנה.
הייתי היחיד שדיבר ברצינות למצלמה על הרפואה הסינית, כל השאר ירדו לזנות במאמציהם להתחנף ולפתות באופן די בוטה את מיטב בנינו. הגדיל לעשות טייסון מהג'ים, דו-מיני מוצהר שהראה את כישוריו הפורנוגרפיים באמנות הפיתוי אל מול המיקרופון שאחז בידו... יצא קליפ די מוטרף ומצחיק – למחרת 
הייתי סלבריטאי ליום אחד ואורחים ואנשי צוות שונים פתחו ואמרו: ראיתי אותך אתמול בטלוויזיה...הזכיר לי ימים רחוקים בהם עסקתי בהפקות קולנוע והופעתי בקרדיטים של תכניות טלוויזיה עוד בזמנים שהיה רק ערוץ אחד במדינתנו...
טרנס (קנדה, 32) עבר אצלי חמישה טיפולים (להלן – "חמישיה"). עובד בנאטו כאזרח בתחום לוחמה פסיכולוגית, בקנדהאר שבאפגניסטן. הוא המליץ לי לבקר בהראת וליצור עימו קשר לפני תום חוזהו כי הוא יוכל לסייע לי רבות וכי זה די בטוח לבקר וכן ציין שאוכל להיטמע בין המקומיים אם אגדל זקן וכי יש בתי מלון ושירותי תיירות מפותחים בעיר שבה מעולם לא נולדתי.
התאכזבתי מאד מסמאנה שבדומיניקאנית. בכל מקום לכלוך, זוהמה, עוני ועזובה. הסתובבתי בשוק ובעיר רגלית, שוחחתי בספרדית (ותודה שוב למורתי סלמה ממכון סרוונטס) עם מי שיכולתי וכל זה מבלי שקניתי משהו לטעום, בניגוד להרגלי במסעותיי באסיה או דרום אמריקה. פשוט לא יכול לקחת את הסיכון שאחלה או שאעביר מחלות לספינה. הקיצוניות שבין סן בארט הצרפתי לסמאנה הייתה בולטת מאד. יחד עם זאת רגעים של נחת עברתי בהפלגה המהירה בסירות השירות המקומיות ובגלים שניתזו על פניי אסירות התודה.
עוד טיפלתי ביוג'ין מסן פרנסיסקו איש שעובד בחברת תרופות ולטענתו הוא מכר את נשמתו לה. וגם טופל גרי מאטלנטה. גרי אוסף תכשיטים עתיקים והראה לי את החלקים מהאוסף הגדול שלו אותם הביא לספינה. היה נחמד לדסקס גמולוגיה ולהעריך עיצובים ושימוש באבנים טובות כמו טנזנייט, רוביס סאפיירס ואחרים. הוא הגיע לטיפול אחד רק כדי לנסות ואז קנה צמחים והמשיך לעוד שלושה טיפולים ביומיים שנותרו. בפגישה האחרונה הוא נפתח לגמרי ומצאתי את עצמי מייעץ לו לאמץ את בנה הקטן והפגוע מוחית של אחותו החורגת אליו הוא כה נקשר.
צ'רלי (42 מדרום אפריקה) טופל בחמישייה. הוא מסעדן מצליח והגיע לקרוז בגפו. לשמחתו הוא פגש בקרוז את אהובו האמריקאי החדש והוא כבר שוקל בהתלהבות להגר לארה"ב כדי להיות לנצח עם האיש שפגש לראשונה לפני מספר ימים...
נוכחתי שכמעט כולם שריריים להחריד ומשקיעים זמן רב בג'ים. חלקם משתמשים בסטרואידים ושאר חומרים כדי להיראות שריריים יותר. מבחינתי ומאבחנתי יכולתי לראות, כמה בנאלי, שהגוף השרירי הוא שיריון חיצוני לכיסוי פגיעות פנימית ורגישות עצומה.
עמנואל וג'רלד קבעו תור בספא לדיקור כבר באמברקיישן דיי. עמנואל, גבר מרשים מאד, יפה תואר, עם עגילים בצורת חור של 10 אגורות בתנוכי האזניים, מוחזקים על ידי עיגול פלסטיק אדום ביום בו נפגשנו, 
אך הוא מחליף צבעים לפי מצב הרוח, שיער מכסיף וקוקו, גוף חלק שרירי ומקועקע, עיניים ירוקות וחודרות. ג'רלד "בת זוגו" הוא טרנסג'נדר (אשה בגוף של גבר) והם בני זוג מזה 10 שנים.
הטיפול בעמנואל (שישיה!) היה קשה רגשית ומנטאלית אבל כבר בפגישה הראשונה נאלצתי להשתיק אותו ולהבהיר מי המטפל ומי המטופל. הוא פשוט לא הפסיק לדבר על עצמו ועל כיצד הוא עוזר לאחרים ומדריך אותם. הוא נתן בי אמון מלא רק אחרי שביקש להחזיק בשתי ידיי והרגיש מה שהרגיש.
בניגוד לחזותו המרשימה אבחנתי אצלו חולשה מערכתית מאד ניכרת והוא טופל לחיזוק באמצעות כל מה שהיה בידי לרבות תזונה. הטיפול היה ברובו אינטואיטיבי והבחור העסיק את מחשבותיי גם אחרי שהסתיים כל טיפול. מצבו הוטב מיום ליום באופן דרמאטי. בסיום השישיה הצטלמנו שלושתינו.
עמנואל כתב לגסט ריליישן, לספא ולי מכתב נרגש על כך שהצלתי את חייו וגרם לי לרעוד מעט בעת שקראתי אותו. אין ספק שהוא הגזים מעט...
קטעים ממכתבו של עמנואל: "מצאתי בספא שבסולסטיס את המלאך המרפא שלי בדמותו של אפי כפיר האקופנקטוריסט. מעולם לא חשבתי שאקופונקטורה יכולה להיות בעלת כוחות ריפוי כה גדולים. לפני שהצטרפתי לקרוז הייתי מת מבפנים, עכשיו הודות לאפי נרפאתי מבפנים....." "אני עוזב את הסולסטיס מוגן, בטוח ומלא שלווה"..."תודה סלבריטי קרוז ליין שאפשרתם לי לקבל מזור לתחלואי ולמצוא את המרפא שלו הייתי זקוק. אני מבטיח לחזור ובגדול!".... אגב, לעמנואל 6 ילדים בני 14-22 מאשתו לשעבר והוא גאה בהם מאד.
מישל מהאונבורד מרקטינג סיפרה לי הבוקר שהמכתב הזה התקבל אצלה בהתרגשות רבה ונשלח
למשרדים במיאמי.
עמנואל, ג'רלד ואנוכי שמרנו על קשר באמצעות הדואר האלקטרוני. לימים נודע לי שהשניים נישאו וג'רלד עבר ניתוח לשינוי מין כפי שנכסף לעשות כל חייו. הוא שינה את שמו לאליה והשניים נראים בתמונות מאושרים ונינוחים עד מאד.
כך העולם מגיע אלי עם תחלואיו ואני מחזיר אליו את מה שיש בי. זה נפלא שיש בידי כלי טיפול כה עוצמתי שמוכיח את יעילותו האוניברסאלית הבלתי מוטה באמצעות טיפול באנשים באשר הם מבלי להפלותם על רקע של לאום גזע או מין (או העדפותיו). באשר לגזע, הייתה לי הזכות לטפל שבוע ימים בקרוז צ'ארטר לשחורים בלבד, על סיפון הליברטי, אבל זה קרה הרבה יותר מאוחר...
אפי כפיר L.Ac
שעה וחצי לאמברקיישן של הקרוז הבא
אושן ויו, סולסטיס, פורט לודרדייל
אפי כפיר (עדיין סטרייט...)
לחץ להמשך פרק ד' - חתונה מהסרטים, חרדות ובעיות פוריות מטופלים יחד ברפואה סינית בקרוז מיוחד.
"סולסטיס אהובתי" הינה סדרה בת 8 פרקים.
הפרקים הבאים לפי סדר כרונולוגי (לחץ על כותרת הפרק כדי לקרוא בו):
פרק א' - ישראלי, רפואה סינית וספינת קרוז אמריקאית נפגשים בקריביים, מי שרד?
פרק ב' - מטפל ברפואה סינית, במשך שבוע אחד בספינת תענוגות, מצל הגרדום לתהילת עולם.
פרק ג' - קרוז אטלנטיס להומואים גאים בלבד נחשף לרפואה סינית.
פרק ד' - חתונה מהסרטים, חרדות ובעיות פוריות מטופלים יחד ברפואה סינית בקרוז מיוחד.
פרק ה' - סקס ואניית הקרוז הגדולה בחסות ולנטין הקדוש והרפואה הסינית.
פרק ו' – נוירלגיה טריגמינלית, מעצב שיער פיליפיני, מתאגרף סקוטי וקפטן יווני נפגשים בקרוז אמריקאי.
פרק ז' - הצעה דרמטית משנה הכול עבור הרפואה הסינית בקרוז אמריקאי.
פרק ח' - לאחר פרידה נרגשת מאהובתו יוצא המטפל הסיני לחירות.
כל הזכויות שמורות לאפי כפיר L.Ac מומחה בינלאומי לרפואה סינית בתל אביב.
טלפון – 054-4804538
www.kfir.net - אתר הבית
effikfir@yahoo.com - דואר אלקטרוני
